ההרגשה הזו של פלישה לתחום שהוא לא שלי, בגלל מהפיכת הבינה מעלה שאלות רבות- התבוננות
כל אחד מאיתנו רוצה לממש את היכולות שלו עם בינה מלאכותית, למה? כי אפשר, כי זה מפתה, כי אומרים שאם אתה לא שם, אתה מאחור, כי יש לך הזדמנות…
אני באופן חד משמעי אומרת שיש פה הזדמנות למי שחיכה לממש את היצירתיות שבו, את הרעיונות שלו, את המחשבות שעוברות לו בראש במשך שנים.
כן, יש פה הזדמנות.
אז בואו נעבור ליתרונות וחסרונות של אנשים שכבר עוסקים בעיצוב, או למדו עיצוב מול אנשים שלא למדו:
1. מעצבים גרפיים– היתרון שלהם הוא בהבנת תהליך היצירה, לאו דוקא ברמה היצירתית, אלא היכולת שלהם להבין שצריך יותר זמן ממה שנראה. הם למדו להמתין.
חסרי ניסיון בעיצוב גרפי, שמגיעים ממקומות אחרים, חושבים שזה יבוא בקלות, מייצרים משהו, ולא מבינים שזו רק התחלה, והשיעור האמיתי שלהם זה סבלנות להבין שיש פה יצירה שלוקחת זמן.
2. מעצבים גרפיים עושים הרבה מאותו הדבר (רובם) ריבוי האפשרויות לעיתים דווקא מעייף אותם, כי הם עשו כל כך הרבה, שיש לא מעט שנכנסים לזה בקטנה כי יש להם כבר די והותר, יתרה מזאת, הם למדו תוכנות כבדות שנשאו פרי, אז איך פתאום קל יותר בהכל? במקום הזה בדיוק הם עלולים להתקע.
חסרי ניסיון בעיצוב גרפי, מעולם לא עיצבו, כל דבר שיוצא יכול להעיף אותם, ואם יש להם סבלנות, הם יכולים מהר מאוד להגיע לתוצאות יוצאות מן הכלל! כי הנגישות מאפשרת לביטוי הרגשי והיצירתי -סופסוף לצאת החוצה.
3. מעצבים גרפיים רגילים להתאמץ יותר, לחתוך, ליצור קומפוזיציה מעניינת, והבינה המלאכותית מביאה להם הכל מוכן מדי, ורחוק מההרגל שמפעיל אותם (להקשיב לעצמם). הם רגילים להקשיב רק ליכולות שלהם ולמטרות שיש בפניהם, הבינה המלאכותית פותחת בפניהם עולם, שמתנגש מעט עם יכולת הביטוי (ממש בהפוכה) וזה משהו שצריך להתגבר עליו.
חסרי ניסיון בעיצוב גרפי, לא רגילים בכלל להתאמץ, יותר מזה, הם מקבלים את ההשראה שלהם מהבינה המלאכותית. נניח שהם הביאו רעיון טקסטואלי ויצרו תמונה, משם הם מקבלים את הרעיונות הלאה, הם יותר באינטרקאציה עם החוץ, מקבלים מהבינה הרבה יצירתיות וממשיכים אותה, וכך מטמיעים בתוכם יכולת יצירה חדשה ושונה.