קריירה ומימוש בגיל 45+ ובגיל 50+

בואו נדבר על הגיל שלנו

אומרים שאנשים מגיעים לשיא בחוכמה בסביבות גיל 45ֿ.

אחרי שהבנו איזו משפחה יצרנו, אחרי שהבנו יותר מה מעניין אותנו

גם אם אנו עדיין לא שם, זהו גיל שהשנים אחרי הגיל זה הופכות להיות מלאי חוויות והגילוי והאומץ מגיעים לשיא חדש.

לא שקודם לא היו דברים אמיצים, וזה שלא היו הצלחות , גדולות כקטנות, ברור שהיו.

העניין הוא אחר, שבשנים האלו, יש את העניין הזה של ״איפה אני בכל הסיפור הזה״
לאחר שהבנתי את הסיסטם של החיים.

אני יודעת שגם גיל ההתבגרות גיל 13 עד 18 מרגישים דברים דומים
גם אחרי צבא
גם אחרי טיול ארוך
לפני שמתחתנים
אחרי שמתגרשים
אחרי שמצלחים מאוד
אחרי שנופלים
אבל יש משהו בין הגיל 45 ל-51 כזה, שמתחיל להבין שעשור הבא הוא קריטי, כן , למרות שתוחלת החיים עלתה.

הינה כמה דברים שיכולים לעלות בגילאים הללו:

האם זה מה שאני רוצה להמשיך לעשות?
לאיזה מנגנון אני קשור עכשיו, ואיזה מנגנון יותר ישרת את מי שאני עכשיו (בעבודה, עסק בבית)
מה מצבי הכלכלי, יש לי משהו שיהיה מספיק טוב לעוד עשור?
האם יש לי כישורים שאני רוצה לממש וטרם עשיתי זאת?
מה נהייה ממני עם השנים, מה גיליתי על עצמי שממש ממש יש מצב שאני יכולה לעשות מעכשיו והלאה?ֿ
האם זה המקום שאני רוצה לגור בו (אני יודעת שכרגע מדובר בזמנים מאתגרים יותר בנושא)

אז איך יודעים אם נצליח – ככה
פעם שאלתי את אמא שלי ״אמא, מתי הבית כבר יהיה מסודר? אמא שלי ענתה לי ״כשנמות״
כל עוד אנחנו חיים יש לנו סיכוי מעולה להצליח. רוב הסיכויים שאנחנו נצליח אם:

נחליט מה אנחנו עושים מחדש, או חדש, או חוזרים למשהו שניסינו אבל אחרת.

סביבה תומכת, אומרים שאנשים שמכורים לכל מיני חומרים ( סוכר למשל) מצליחים לשמור על ״נקיון״ לאורך שנים, רק כשהם בסביבה שתומכת לאורך זמן באורח החיים שלהם. ככה זה גם בעסקים.

מיומנויות חדשות, שאחת מהן, היא להפתר מדיעות קדומות על עצמנו. יש הרבה מאלו.

להצמיד יעדים לעשר השנים הבאות ( גם שמונה שנים סבבה) כי בזמן הזה אפשר לשנות הכל, כמו לחסל חובות, לקנות נכס כשלהו, גם דיגיטלי, להיות מומחה בתחום ועוד כאלו.
להתמיד במה שהתחלתם, וכל רעיון חדש שלא תומך בדרך שלכם, לשים בצד.