הרבה אנשים רוצים להגיע לנקודת ההצלחה, שזה יכול להיות מוגדר באופן ייחודי לכל אחד, אבל יש מכנה משותף שזה:
בטחון כלכלי, חופש כלכלי.
הרבה משווקים- כל אחד וקולו מדברים על תודעה. שיפור התודעה ואז קפיצה למים.
אני טוענת שזה הפוך. הקפיצה למים היא זו שמשנה את התודעה ולא להיפך.
שינוי תודעה יכול להיות רק מנסיון ולא מתאוריה. אפשר להקשיב להרבה אנשים ולאמר "וואלא! אני מבין, זה נכון, זה מה שאני אעשה"
בפועל, עשייה היא מצד אחד פשוטה מאוד, מצד שני לוקחת בחשבון "אי הצלחה" , הוצאת כספים גדולה, אמון בעצמך במקום שהוא לא ממש חזק ועוד הרבה.
כאשר אומרים הכל יחסי, אומרים בעצם שכל אחד הוא יחידה וכל אשר קורה לו הוא ביחס לעצמו.
דיעות הם משהו שאינו אוביקטיבי ודיעות על שום כך הן דבר יחסי ולא אבסולוטי.
לכן גם לאמר באופן שיווקי- "הדרך להצלחה" היא מאוד יחסית.
אני מצאתי שעשייה פשוטה "פותרת" את כל התאוריות, מקטינה חלומות גדולים, אך לא מבטלת אותם. ושמה את הכל במקום אחד, מעשי, פשוט.
הדבר היחיד שצריך לעשות זה "לזוז"
יש הרבה זרמים של לזוז והמון חוסר בהירות. אני אומר לכם שיש סימנים לכך שזזתם:
- שנכנס כסף ממה שאתם עושים
- למתקדמים – שנכנס יותר כסף עם יצירת חוכמה באופן העבודה ולא בגלל ששחקתם את עצמיכם למוות
- למתקדמים יותר- שמתעוררת אצליכם שאלת הייעוד שלכם תוך כדי עשייה ובטחון כלכלי.
- אומרים תמצא את הייעוד ואז יגיע השפע. ובכן, אם אני לא אעשה משהו טרם ידעתי את הייעוד שלי, אין סיכוי שאני אמצא אותו דרך עוד סדנת שפע. אנשים נכנסים ל"היי" מאוד מהר מרעיון, ונכנסים כמעט לשיתוק כאשר מדובר בעשייה ובחשיפה.
היום אני רוצה לקחת אתכם אל מחוץ למשפט "הכל יחסי" ולאמר, זה לא משנה כמה זה יחסי וכמה רחוק או קרוב אליכם, תתחילו לעשות.
לעשות זה- לפרסם את עצמכם
לעשות זה – לגבות תשלום ראוי לזמן ולאיכות שלכם
לעשות זה – להגיד לא למי שלא מתאים לכן , ולעודד את מי שכן לעוד
לעשות זה- להסתכל חמש דקות אחרי עשייה שזה עתה יצרתם ולאמר תודה על כך
אז אפשר לחיות בתאוריות
ללכת להרצאות ולהתרשם וליהנות
אפשר לאסוף רעיונות מכל סדנה
אבל הצעד האמיתי הוא – לעשות.
אני מאחלת לכם שנת עשייה, ופריחה ויצירת עוצמה עצמאית משלכם על הדרך.
מירב שביט
