למה להתחתן שוב ואיך זה קשור לקידום עסק?

לפני הרבה שנים הייתי בהמתנה באיזה שהוא תור, היתה שם חוברת שבדף הראשון שלה היה כתוב “שלום בית -פרנסה טובה”
אני הייתי ממש לפני הגירושין שלי וחשבתי לעצמי, האם זה נכון?
התשובה היתה חד משמעית כן.
גירושים הם דבר טראומטי גם אם נפרדנו בחברות והבנה שאנחנו לא יכולים להמשיך ביחד, הכאוס מסביב הוא זה שיכול לגרום למפלה רצינית ואני אפרט, בהתחשב שלא התגרשתי עשירה, ולא הייתי “גרידי” על מזונות, היה עליי להחזיק את עצמי לבד. התובנה כזו, כאשר נשואים מאוד מיטשטשת, בעיקר כעצמאית שהבן זוג שלה שכיר, יש איזה שהיא יציבות.
אני לא רוצה לבלבל, עבדתי מעולה והרווחתי טוב, העניין הוא שגירושים בהרבה מקרים גורמים לחשיבה מחדש על הכל!
על מה אני עושה, מה אני רוצה, איזה חיים מצפים לי אם אנהיג אותם ואילו חיים מצפים לי אם אני אחכה שישתנו. אצלי זה היה ממש פשוט, המסקנה שאם אין אני לי מי לי, הגיעה מאוד מהר (כשנתיים פחות או יותר). עד כאן פרק א’.
ואז התחלתי לעבוד אחרת. ברור היה שאני לוקחת אחריות, בין לבין רציתי גם אהבה, זוגיות, משפחה, ילדה אחת מקסימה, זה לפעמים קצת מרגיש לא מספיק משפחה למרות שהילדה הזו היא אור ושיעור טוב לחיים.
אז דייטים ומפגש עם עולם חדש! עולם של אנשים חבוטים מהחיים, נשים וגברים מאוד סקפטים, צינים, מאוד “שומרים את עצמם” לטוב ביותר, מצד הנשים הרגשתי שהן מחכות למישהו יותר מוצלח בעיקר כלכלית, ומצד הגברים מה ראיתי? גם, שמישהי לא תסחוט אותם, שלא תהיה לעומס. הרבה גברים שהכרתי היו “ככה” מלסיים קשר רציני ולעבור ליחסים פתוחים, “מגניבים” כאשר האופציות פתוחות. כמובן שזה לא היה מקובל עליי. אני רואה בבן זוג פרטנר, חבר, ובאישיות , יציבות, טוב לב, שאפתנות ו..שמחה! ולשם כיוונתי לאחר מערכת יחסים קשה- ואני מגיעה עכשיו לעניין: מערכת יחסים לא יציבה כל כך דירדרה אותי שמצאתי את עצמי בקושי עובדת, כעוסה, כואבת, ולא יודעת למה נכנסתי.
מצאתי את עצמי אבודה. ביום ששחררתי את מערכת היחסים (לאחר אינספור נסיונות) עליתי על “גל חיובי” היה בי משהו מחוייב לעצמי, לא רציתי אף גבר לצידי, אלא לשעשוע, חברות בקטנה, ונתתי את כולי למה שאני רוצה לעשות. היציבות שאיפשרתי לעצמי גרמה לי לתובנה חשובה מאוד: הגבר הבא שלי, יהיה יציב. היה לי ברור שזהו פרמטר חובה.
וכך שנתיים, כאשר אני מדלגת על פרטים לא רלוונטים, הייתי רק בעבודה, כמו חייל ששם לעצמו מטרות ועושה, כל יום , כל חצי יום ללא עשייה מבחינתי היה בזבוז זמן.
עבדתי ולמדתי המון, גם על עצמי, למדתי לעבוד עם לקוחות רק מאזורי הנתינה שלי והאנרגיות החזקות שלי, אני אדם עם כוח דחיפה חזק, גם זאת למדתי, ונהיה טוב יותר, חזק, אחר כך קצת יותר יציב, כל תובנה שלי שיתפתי, כל דבר שיכל לעזור למישהו, כתבתי עליו פוסטים.
החיבור שלי לפייסבוק היה מההתלהבות שאני ישנה בלילה והוא עובד בשבילי, משכפל את מה שאמרתי לאלפי אנשים, את התמונה שלי, ועושה עבודה מדהימה. תיקנתי עשרות פעמים את דפי הנחיתה שלי, למדתי כל יום, היתה חוויה מדהימה.
כשהכרתי את הבן זוג הנוכחי שלי כבר הייתי במקום טוב יותר, מאמין, מבין איך הדברים עובדים, למשל “עשייה תמידית” שינויים בהתאם ליכולות שלי ולרצונות שלי, הקשבה תמידית ללב שלי שמנווט את התפקיד שלי.
ואז הכרנו, הייתי מוכנה להיכרות שבאה מתוך עוצמה ואהבה עצמית מבוססת בשטח, אני לא מפסיקה להשתפר עד היום, זו דרך חיים, בזוגיות הזו מצאתי גם אהבה גדולה , גם חבר, וחוק מספר 2 (אחרי משיכה) -יציבות.
מהיום שהכרנו אנרגיית החיפוש נעלמה והתפנתה לה אנרגיה יותר חזקה של עשיית טורבו, אני יכולה לאמר שהגדלתי מכירות ואת המחזור השנתי בשליש, שזה הרבה לשנה הראשונה, ובעוד רבע שנה אחר אחר כך. הטוב הזה , חשבתי לעצמי צריך להיות כמו ברית. עם כל הציניות שיש היום סביב נשואים “לא מתחתנת” “למה צריך” אני הבוסית של עצמי” “יש משהו טוב יותר עבורי” הם משפטים שעברתי אותם ולמדתי הרבה. החיבור הזה לא שיצר חברות חזקה, אלא נוצרה שותפות עסקית, עזרה הדדית, לא תמיד שזה קל, אבל בתחושה הפנימית שלי חשבתי שיש משהו בקשר שהוא “רשמי” שמביא לאיזה שהוא מחוייבות על, לאזור של TEAM, לאזור של ביחד, לאזור של סלילת דרך יחד, וזה מאוד חיזק את הדיעה שלי שנישואים הם גורם מחזק. היו לי הרבה התלבטויות, מגורים ביחד זה הרבה, וחברות, אבל ברית נישואים-זו ברית ברמה גבוהה יותר, היא ברית עם מחוייבות הדדית לרווחת ואושרם של שני האנשים שזה עתה החליטו לקשור את חייהם.
התובנה הזו נולדה מהיחסים עצמם, מזה שלמדתי שצוות זה דבר חשוב, מלדעת שכמה מוחות שווה פי כמה מאחד, מזה שכאשר יש אזורים דומים בעבודה/קריירה, אפשר לחבר ולהעצימם.
אז למה להתחתן שנית? כי זו ברית על, כי זו הצהרה אחרת מגיל 28  זו התחייבות אמיתית שמגיעה עם עיניים פקוחות. עצמאיות ושכירות, לא משנה, זוגיות טובה משרה אוירה טובה. מעבר לזה בבלאגן שיש היום, הרבה אנשים פשוט לבד מבחירה, ואני מאמינה שזו לא בחירה ממקום נכון, אלא מפחד לאבד את החוזק הפנימי.

אז מה מסקנותי ואולי טיפ קטן ומעט שונה:
1. כן, אם יש חבר, כן להגיע איתו לברית הזו (לא חייב להיות דרך משרד הפנים)
2.הכוח האמיתי לזוגיות הוא רק נעוץ בכם, אם אתם במקום טוב ושלם (לא מושלם) אז הבין זוג כבר נמצא בסביבה.
3.בתוך הזוגיות הבריאה יותר, המטרה היא ליצור יציבות ביחסים, גם אם זה דורש טיפול זוגי בחודשים הראשונים, זה יכול להיות.
4. לא כל דבר מצדיק חתונה, אלא אדם שאתם רוצים כבנזוג אבל משהו חוסם אתכם “ברית”, נישואים ועוד.
דווקא היום יש צורך יותר במסגרת ותמיכה בנישואים שניים- ואני מדברת מנסיון.
5.איך כל זה עוזר לי בקידום העסק שלי (למשל קידום בפייסבוק, קשרי לקוחות ועוד..) זה פשוט נותן זמן צלול להתקדמות.יש איזה שהיא תחושה שאני רוצה שתתחתנו? אולי, אני רוצה לאמר שאלו שלא מתחתנים בפרק ב’ כי הם אף פעם לא בטוחים -עושים טעות.

ולגבי קידום העסק, פנאי לפיתוח מגיע משלום בנפש, היא יכולה להיות גם לבד וגם ביחד, אם אתם תהיו חזקים, בכל מצב תתקדמו, רק שלא לפסול למסד יחסים בגלל טרנד, פחד, עייפות החומר, חוסר אמון ושמירה חזקה על עצמכם.

מברכת אתכם בשנה מבורכת, עם אומץ לעשות את הפחות מקובל, פחות סקסי, ולהתחבר חזק יותר למי שאתם איתו. כמו שאמא שלי אומרת: להסתפר תמיד אפשר, כך גם עם אנשים.

 

ומשהו קטן לסיום:

שתפו את הפוסט ב

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp